אודות שירי פלדמן

לפני שנחשפתי לעולם ההומאופתיה, עבדתי במשך 8 שנים כסמנכ"ל לקוחות במשרד יחסי הציבור של רני רהב. שגרת חיים לחוצה, מרתקת ומעניינת שהתאימה מאד לאותה תקופה לפני שהבנות שלי הגיחו לאוויר העולם.

עוד כשעבדתי בתחום יחסי הציבור, ילדתי את התאומות המקסימות שלי מאי וליאן בלידה מוקדמת. הייתי אז בשבוע ה – 29 להריוני. התאומות נולדו במשקל 1.400 קילו ומצבן הבריאותי וההתפתחותי הצריך טיפול תרופתי יומיומי. 

הפגייה היא מקום לא קל , את רואה איך מחברים את התינוקות שלך למכשירי הנשמה והזנה, איך דוקרים את עורן הדקיק במחט לצורך בדיקות יומיומיות, איך מחדירים לגופן הזעיר אינפוזיות, ואת נשברת. כהורים, נכנסנו למצבי של סטרס וחיכינו כל יום, לעדכון מהרופא. יום אחד אנחנו מקבלים בשורות טובות ונכנסים לאופוריה, ולמחרת ההרעה במצב מפילה אותנו לקרשים. חיים במשך חודשיים על הקצה, מפורקים נפשית ופיזית.  

מה שסייע לי לעבור את החודשיים הקשים הללו ולצאת מהם עם יכולות לתפקד באופן תקין, גם נפשית וגם פיזית, היה הטיפול ההומאופתי שאותו קיבלתי במהלך התקופה. 

עם השחרור מהפגייה, בתום חודשיים ימים, בזכות הצוות המדהים והמסור של הפגייה שליווה אותנו, ובזכות הבנות האמיצות שלנו, ההסתכלות שלי על החיים השתנתה. נכנסתי לבית חולים בתור בחורה צעירה בת 30 חסרת נסיון ויצאתי אחרי חודשיים עם הרבה תובנות משמעותיות על החיים בעיקר בנוגע לערכם וכמה הכל נזיל ולא צפוי. באותו יום קיבלתי החלטה שהמשך הטיפול בתאומות בבית יהיה אך ורק בחומרים טבעיים, עם כמה שפחות התערבות רפואית/תרופתית. 

כשבוע אחרי השחרור אחת מהתאומות חלתה בברונכיט חריפה, מה שהצריך בכ"ז טיפול רפואי קונבנציונלי. בהתחלה התחלנו טיפול תרופתי הכולל את כל החבילה של משאפים, סטרואידים וכו'. אבל כשראיתי שהטיפול גרם לילדה חוסר שקט וגם לא עזר לנשימה, קיבלתי החלטה להפסיק את התרופות ולטפל בהומאופתיה בלבד. 

בדיעבד זאת היתה החלטה מאד אמיצה בכל זאת פגית עם מערכת חיסונית מאד חלשה שרק עכשיו השתחררה מבית החולים. אבל האמנתי באינטואיציה האמהית שלי וגם היום אני קשובה מאד בלקיניקה בטיפול בילדים לאינטואיציה של האמא ולתרגום וההבנה שלה את המצב של הילד/תינוק. האינטואיציות שלי ללא ספק כיוונו אותי למקום הנכון. הרופאים אמרו שרוב הסיכויים שהיא תסבול מאסתמה אבל אני התעקשתי להמשיך רק עם טיפול הומאופתי. הבחירה שלי היתה נכונה. הבנות, מהיום שנולדו לא קיבלו אפילו פעם אחת אנטיביוטיקה או משכך כאבים/מוריד חום. הן לא יודעות אפילו מה זה. כשהן לא מרגישות טוב הן מבקשות רמדי הומאופתית שמורידה להן את החום במידת הצורך או פותרת כל בעיה דלקתית כזו או אחרת".

מכיוון שהן נולדו לפני הזמן מערכת העצבים שלהן לא היתה בשלה והן היו מאד רגישות, בכו ללא הפסקה והייתה תקופה לא פשוטה. הטיפול ההומיאופתי עבד גם על הצד הרגשי ואיזן אותן פיזית ונפשית. 

באותה תקופה הבנתי שכל מה שאנחנו מקבלים להתמודד איתו בחיים נועד ללמד אותנו שיעור ולהעביר אותנו שלב נוסף בחיים. זאת לא סתם קלישאה זה באמת כך. בזכות הלידה המאתגרת שלהן נולדתי מחדש ברמה האישית והמקצועית החלטתי שאני רוצה להיות מטפלת, לעזור לאנשים ולילדים.

הבנתי גם על עצמי וגם מתוך הטיפול ההומאופתי בבנות שלי שהומאופתיה היא דרך חיים ויכולה לעזור לנו לעבור משברים ואפילו טראומות בצורה מאוזנת. ראיתי שינויים מובהקים ברמה הפיזית וברמה ההתנהגותית בקרב הבנות בטווח זמן קצר יחסית ואמרתי לעצמי שמי שלא מתנסה בהומאופתיה לא באמת מבין כמה הוא יכול לשנות דברים בחיים בצורה יחסית קלה וקצרה. 

ההבנה הזאת ליוותה אותי והבשילה אט אט. הנסיבות דחו את מימוש ההחלטה. אחרי שנת חופשת לידה ומשרה מלאה של אמא לתאומות פגות עשינו רילוקיישן לפריז במסגרת העבודה של בעלי. שם נולדה ביתי השלישית הפעם בזמן ולפי התכנון. לאחר שנתיים עברנו להונג קונג ואחרי שנתיים עברנו ללונדון. שם הצלחתי להגשים את החלום והתחלתי את לימודי ההומאופתיה בבית הספר הגדול ביותר להומאופתיה בלונדון. הבנות עברו את הרילוקיישנים האלו בקלות, כי מזה ריוקיישן לעומת לידה מוקדמת? הכל יחסי בחיים... גם פה למדתי שיעור נוסף שהקשיים שלנו בחיים רק מחשלים אותנו. גם בעבורי המעברים עם ילדים קטנים בטווחי זמן קצרים יחסית עברו בקלות יחסית. 

עם החזרה לארץ, ולאחר תקופת ההתאקלמות הקמתי את הקליניקה שלי ומאז אני מטפלת בילדים, בני נוער, נשים (בהריון ואחרי לידה) וגברים באהבה ובהתלהבות רבה. אין דבר מספק יותר לדעתי מהיכולת לעזור לרפא אנשים ולשחרר אותם ממגבלות, חולי ותלות בתרופות. 

בנוסף כחלק מהחוויה הקשה והמעצימה שעברתי עם הבנות בפגייה החלטתי שאחרי 10 שנים הגיע הזמן לחזור לשם שוב, כמו בטיפול פוסט טראומתי, אבל הפעם מהצד המחוזק שיכול להסתכל על הדברים מהצד. מהרגע שהשתחררנו מהפגייה היה לי ברור שאני אחזור לשם כמתנדבת. הרגשתי צורך להוקיר תודה על כל הליווי המדהים שהם העניקו לנו. הם היו המלאכים השומרים של הבנות שלנו. הצטרפתי לפרויקט התנדבותי "הורה להורה", הורים בוגרי פגייה מלווים הורים חדשים לפגים. אני מגיעה לשם בזמני הפנוי, משוחחת ומעודדות הורים חדשים לפגים. זהו פרויקט שקיים רק בפגייה של תל השומר ובעיני הוא מאד מאד חשוב.